מעודכן 2026-2027 · עודכן לאחרונה: 30 בספטמבר 2026 · נבדק מול נוסח פקודת התעבורה, תקנות התעבורה ונוהל אגף התנועה של משטרת ישראל 02.231.14 (נוסח 4, 23.3.2025)
רוב תיקי השכרות נשענים על ינשוף — אבל בחלק מהמקרים המשטרה לוקחת דם: אחרי תאונה, כשאין מכשיר ינשוף תקין בהישג יד, או כשיש חשד סביר ובדיקת נשיפה לא בוצעה. לבדיקת דם יש כללים משלה: מי רשאי לדרוש, מי רשאי ליטול, איפה, ובאילו תנאים התקנות קובעות שהתוצאה תהיה ראיה קבילה. ריכזנו כאן את מה שקובעים פקודת התעבורה, תקנות התעבורה ונוהל המשטרה — וגם את מה שכתוב ברשת ולא נכון.
מתי שוטר רשאי לדרוש בדיקת דם?
לפי סעיף 64ב(ב) לפקודת התעבורה, שוטר רשאי לדרוש מנהג דגימת דם או שתן רק באחד משני מצבים: הנהג היה מעורב בתאונת דרכים, או שיש לשוטר חשד סביר שהוא שיכור. זה ההבדל הגדול מבדיקת הינשוף, שמותרת גם בלי שום חשד (סעיף 64ב(א1)).
נוהל המשטרה מפרט את המצבים שבהם נוטלים דם: חשד סביר לשכרות; מעורבות בתאונה או חוסר הכרה; וכן צפי לעיכוב של יותר מ-30 דקות עד לקבלת מכשיר ינשוף, או היעדר מכשיר ינשוף תקין — בתנאי שיש חשד סביר, ותוך תיעוד הנסיבות (סעיף 7(א) לנוהל 02.231.14). ולפי תקנה 169ה(ב), שוטר רשאי לדרוש בדיקת דם גם אם מכל סיבה שהיא לא בוצעה בדיקת נשיפה.
שוטר רשאי להורות על נטילת דם גם מנהג שהוא מחוסר הכרה — ובמקרה כזה לא חלה חובת ההסבר וההסכמה (סעיף 64ב(ב)).
אפשר לבקש בדיקת דם במקום ינשוף?
זו שאלה נפוצה. בפקודה ובתקנות אין הוראה שנותנת לנהג זכות לבחור בדיקת דם במקום בדיקת נשיפה: הסמכות לדרוש בדיקה, ואת סוגה, נתונה לשוטר לפי התנאים שלמעלה. מי שמסרב לינשוף ומבקש "רק דם" עלול להיחשב מסרב — ודינו כמי שעבר עבירה לפי סעיף 62(3) (סעיף 64ד(א)).
אם יש לכם סיבה רפואית שבגללה אינכם מסוגלים לנשוף כנדרש — אמרו זאת מיד, וודאו שהדבר נרשם.
כמה אלכוהול מותר בדם — ובאחוזים
| מי | הסף בבדיקת דם | באחוזים | המקור |
|---|---|---|---|
| נהג רגיל | מעל 50 מיליגרם ב-100 מיליליטר דם | 0.05% | תקנה 169א |
| נהג חדש, צעיר מ-24, או בזמן נהיגה ברכב ציבורי או ברכב מסחרי/עבודה מעל 3,500 ק"ג | מעל 10 מיליגרם ב-100 מיליליטר דם | 0.01% | סעיף 64ב(א)(3א) |
איך זה מתורגם לינשוף? התקנות עצמן מציבות 240 מיקרוגרם בליטר אוויר נשוף כשווה ערך ל-50 מיליגרם ב-100 מיליליטר דם (תקנה 169ז). ושימו לב להבדל חשוב: לפי נוהל המשטרה, בבדיקת ינשוף מעמידים לדין בפועל רק מ-290 מיקרוגרם (ובאוכלוסייה המיוחדת מעל 100) — אבל בבדיקת דם אין מרווח כזה: הסף נשאר 50 ו-10 מיליגרם (סעיף 6(י) לנוהל).
עוד על הספים לכל סוג נהג: כמה אלכוהול מותר לנהוג — מה החוק באמת קובע.
מי נוטל את הדם, ואיפה?
לפי סעיף 64ב(ב3)(3), נטילת דם נעשית בידי "בעל מקצוע רפואי" כהגדרתו בחוק החיפוש, שמוסמך כדין ליטול דגימת דם — במקום שבו נוהגים ליטול דגימות, לרבות בתחנת משטרה בתנאי מרפאה. נוהל המשטרה מצמצם זאת וקובע שהנטילה תיעשה במרפאה או בבית חולים (סעיף 7(ג)(2) לנוהל).
לפני הנטילה, בעל המקצוע הרפואי צריך לברר את מצב בריאותכם ככל שהוא נוגע לנטילה. אם יש חשש סביר לפגיעה בבריאות שאינה נובעת מעצם הנטילה — הוא לא ייטול דם, ובעל מקצוע שאינו רופא רשאי לדרוש שרופא יבדוק אתכם (סעיף 64ב(ב4)). לפי הנוהל, הפגישה עם הרופא נעשית ביחידות, בלי נוכחות השוטר (סעיף 7(ד) לנוהל).
והנטילה עצמה חייבת להיעשות באופן ובמקום שיבטיחו שמירה מרבית על כבוד האדם, על פרטיותו ועל בריאותו, ובמידה המועטה האפשרית של פגיעה, אי-נוחות וכאב (סעיף 64ב(ב3)(1)).
הסבר, הסכמה — ומה קורה בסירוב
לפני כל דגימה — נשיפה, שתן או דם — השוטר חייב להודיע לכם את מטרת הנטילה, לבקש את הסכמתכם, ולהסביר את המשמעות המשפטית של סירוב (סעיף 64ב(ב2)). לפי הנוהל, ההסבר וההסכמה מתועדים בכתב, וכן הנסיבות שבגללן הוחלט לדרוש דם.
לצורך הבדיקה מותר לעכב אתכם לזמן מוגבל; ממי שאינו חשוד — לא יותר מחצי שעה (סעיף 64ב(ב5)).
סירוב לתת דגימה שנדרשה כדין — דינו כמו עבירה לפי סעיף 62(3), כלומר כמו נהיגה בשכרות (סעיף 64ד(א)). החריג: מי שלא ניטל ממנו דם בגלל חשש לפגיעה בבריאותו, בנסיבות שבסעיף 64ב(ב4) — עליו הוראת הסירוב לא חלה (סעיף 64ד(ג)). הרחבנו במאמרים סירוב לבדיקת שכרות ומה מותר לסרב בעצירת שכרות.
שבעת התנאים של תקנה 169ח — ולמה הם חשובים
תקנה 169ח קובעת שבדיקת דם תיעשה כמפורט בה "ותהיה ראיה קבילה בבית המשפט". התנאים הם:
- חיטוי אזור הדקירה בחומר שאינו מכיל כוהל;
- נטילה לכלי קיבול סגור שמכיל מלח פלואורידי, בריכוז סופי של אחוז אחד לפחות;
- סימון כלי הקיבול כמקובל בסימון מוצגים משפטיים, והעברתו למעבדה;
- בדיקה בשיטה מקובלת;
- בדיקת דם חופשי מאלכוהול (blank sample) שתוצאתה לא עולה על 10 מיליגרם ב-100 מיליליטר;
- מקדם שונות של שיטת הבדיקה שלא עולה על 10 אחוזים;
- אישור של המעבדה לשוטר על קבלת הדוגמה, בנוסח של תעודת עובד ציבור.
התוצאות עצמן נמסרות בחוות דעת של מומחה לפי פקודת הראיות (תקנה 169ט(ב)). כשתנאי מהרשימה לא קוים, זו נקודה מרכזית לבדיקה — ולכן חשוב לקבל את כל המסמכים: פרוטוקול המעבדה, אישור קבלת הדוגמה וחוות הדעת.
שרשרת המשמורת: מה קורה למבחנה
לפי נוהל המשטרה, השוטר מדביק על המבחנה מדבקה עם ראשי התיבות שלו, שם החשוד ותאריך הנטילה, מכניס אותה לשקית מוצגים ממוספרת וסוגר אותה. אם לא נעשה שימוש בשקית מוצגים — חובה לתעד את השמירה על המבחנה בטופס "שרשרת הראיות" עד להעברתה למעבדה. הדגימה מועברת בהקדם האפשרי למעבדה לטוקסיקולוגיה ופרמקולוגיה בבית החולים שיבא בתל השומר (סעיף 7(ו) לנוהל).
אם נדרשת בדיקה גם לאלכוהול וגם לסמים — נוטלים דם בשתי מבחנות נפרדות (סעיף 7(ו)(4) לנוהל), ובפנייה למעבדה מציינים אם הנבדק שייך לאוכלוסייה המיוחדת שהסף שלה נמוך יותר (סעיף 7(ו)(6) לנוהל).
הדין וחשבון שמגיע לכם
מי שנוטל את הדגימה חייב לרשום בסיומה דין וחשבון חתום: שם הנבדק ופרטי זהותו, נסיבות הנטילה והתוצאות אם התקבלו במקום, התאריך, השעה והמקום, שמו וכשירותו או דרגתו של הנוטל, ושם מי שנכח — אם נכח. העתק נמסר לנבדק מיד (סעיף 64ג).
מה כתוב ברשת — ולא נכון
| טענה נפוצה | מה נכון |
|---|---|
| "בדיקת דם חייבת להיעשות בידי רופא" | הפקודה מפנה ל"בעל מקצוע רפואי" המוסמך כדין ליטול דם — ההגדרה בחוק החיפוש כוללת גם אח וחובש (סעיף 64ב(ב3)(3)) |
| "חייב להיות אדם נוסף בזמן הנטילה" | פרטי מי שנכח נרשמים בדין וחשבון רק "אם נכח" (סעיף 64ג) — אין דרישה כזו כתנאי |
| "גם בבדיקת דם יש מרווח כמו בינשוף" | המרווח של 290/100 בנוהל חל על ינשוף בלבד; בדם הסף נשאר 50 ו-10 מיליגרם |
| "שוטר יכול לדרוש דם בכל עצירה" | רק אחרי תאונה או כשיש חשד סביר (סעיף 64ב(ב)); ינשוף — גם בלי חשד |
| "הדגימה חייבת להגיע למעבדה תוך כמה שעות ובקירור" | לא מצאנו דרישה כזו בפקודה, בתקנות או בנוהל — הנוהל מדבר על העברה "בהקדם האפשרי" |
מי אנחנו
משרד עורכי דין אלעד פאר (Elad Peer Law Firm) — מגדלי אלון 2, קומה 31, תל אביב. דיני תעבורה, תאונות דרכים ונזקי גוף ותאונות עבודה. מעל 500 ביקורות בגוגל בדירוג 5.0, יותר מ-5,000 לקוחות ו-10+ שנות ניסיון בבתי המשפט לתעבורה. עו״ד אלעד פאר והצוות שלו מלווים נהגים מהעצירה בכביש ועד גזר הדין — אין תרחיש שלא ראינו.
שאלות ותשובות
כן, אבל רק אם הייתם מעורבים בתאונת דרכים או שיש לו חשד סביר שאתם שיכורים (סעיף 64ב(ב) לפקודה). בדיקת ינשוף, לעומת זאת, מותרת גם בלי חשד.
בפקודה ובתקנות אין זכות לנהג לבחור בדיקת דם במקום נשיפה. סירוב לינשוף שנדרש כדין עלול להיחשב סירוב, שדינו כמו נהיגה בשכרות (סעיף 64ד(א)). אם יש מניעה רפואית — אמרו זאת מיד וודאו שנרשמה.
לנהג רגיל — עד 50 מיליגרם אלכוהול ב-100 מיליליטר דם (תקנה 169א). לנהג חדש, לצעיר מ-24 ולנהג בזמן נהיגה ברכב ציבורי או ברכב מסחרי כבד — עד 10 מיליגרם (סעיף 64ב(א)(3א)).
50 מיליגרם ב-100 מיליליטר הם 0.05%. לנהג חדש, לצעיר מ-24 ולנהג ברכב ציבורי או מסחרי כבד — 10 מיליגרם, כלומר 0.01%.
בעל מקצוע רפואי כהגדרתו בחוק החיפוש שמוסמך כדין ליטול דגימת דם (סעיף 64ב(ב3)(3)) — לא רק רופא.
הפקודה מתירה נטילה במקום שבו נוהגים ליטול דגימות, לרבות בתחנת משטרה בתנאי מרפאה. נוהל המשטרה מצמצם וקובע שהנטילה תיעשה במרפאה או בבית חולים.
סירוב לדגימה שנדרשה כדין — דינו כמו עבירה לפי סעיף 62(3) (סעיף 64ד(א)). החריג הוא מי שלא ניטל ממנו דם בשל חשש לפגיעה בבריאותו (סעיף 64ד(ג)).
לפני הנטילה בעל המקצוע הרפואי צריך לברר את מצב בריאותכם; אם יש חשש סביר לפגיעה — הוא לא ייטול דם, ואז הוראת הסירוב לא חלה עליכם (סעיפים 64ב(ב4) ו-64ד(ג)).
לא. לפי נוהל המשטרה, המרווח חל על בדיקת ינשוף בלבד. בבדיקת דם הסף נשאר 50 מיליגרם, ובאוכלוסייה המיוחדת 10 מיליגרם.
בודקים את שבעת התנאים שבתקנה 169ח, את שרשרת המשמורת של המבחנה לפי הנוהל, ואת הדין וחשבון על הנטילה (סעיף 64ג). בשביל זה צריך את כל המסמכים מחומר החקירה.
בבדיקת דם כל שלב מתועד — מי נטל, מה קרה למבחנה ומה עשתה המעבדה. הצוות שלנו עובר על כל המסמכים ובודק אם כל תנאי התקנות קוימו.
מאמרים נוספים בנושא
- נהיגה בשכרות — המדריך המלא 2026-2027: מהעצירה בכביש ועד גזר הדין
- אחרי כמה זמן מותר לנהוג אחרי שתיית אלכוהול? המדריך המעודכן 2026-2027
- כמה אלכוהול מותר לנהוג — מה החוק באמת קובע
- סירוב לבדיקת שכרות — למה זה נחשב כמו נהיגה בשכרות
- נעצרתם לבדיקת שכרות: מה מותר לסרב ומה אסור — נשיפון, מאפיינים, ינשוף ודם (2026-2027)
- נהיגה תחת השפעת סמים — למה הבדיקה שונה מאלכוהול
- בדיקת ינשוף — האם קבילה בבית משפט
מקורות
- פקודת התעבורה [נוסח חדש] — נבו
- תקנות התעבורה, תשכ״א-1961 — נבו
- נוהל אגף התנועה 02.231.14 "הטיפול בעבירות שכרות" — משטרת ישראל
- חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), תשנ"ו-1996 — נבו
האמור במאמר זה הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו. כל מקרה נבחן לגופו לפי נסיבותיו.
