עודכן: 30 בספטמבר 2026 · נבדק מול נוסח פקודת התעבורה, תקנות התעבורה ונוהל אגף התנועה של משטרת ישראל 02.231.14 (נוסח 4, 23.3.2025)
הרבה אנשים בטוחים שאחרי כמה בירות עדיף לחזור הביתה על אופניים חשמליים או על קורקינט במקום ברכב. לפי החוק זה לא פתרון: ההגדרה של "רכב" בסעיף 1 לפקודת התעבורה כוללת במפורש אופניים וכל רכב הנע בכוח מיכני. כלומר רכיבה בשכרות על אופניים חשמליים או על קורקינט היא עבירה לפי סעיף 62(3) — ופסילת המינימום של שנתיים חלה על רישיון הנהיגה לרכב, או על הזכות לקבל אותו. במדריך הזה נפרק מה בדיוק אומר החוק, מה קורה בעצירה, ואיפה נמצאת ההגנה בתיקים האלה.
האם רכיבה על אופניים חשמליים בשכרות נחשבת נהיגה בשכרות?
כן. סעיף 62(3) לפקודת התעבורה אוסר על מי שהוא "שיכור בהיותו נוהג רכב". וסעיף 1 לפקודה מגדיר "רכב" כך: "רכב הנע בכוח מיכני או הנגרר על ידי רכב או על ידי בהמה, וכן מכונה או מיתקן הנעים או הנגררים כאמור, לרבות אופניים ותלת-אופן" (בנוסח שנקבע בתיקון מס׳ 130, תשפ״ב-2022).
שני חלקי ההגדרה מכסים את המקרה. אופניים חשמליים הם גם "אופניים" וגם רכב "הנע בכוח מיכני"; קורקינט חשמלי הוא רכב הנע בכוח מיכני. לכן רוכב שנמצא מעל הרף עובר את אותה עבירה בדיוק כמו נהג ברכב פרטי — עם אותו עונש מרבי של מאסר שנתיים או קנס (סעיף 62).
אפשר לאבד את רישיון הרכב בגלל רכיבה על אופניים?
כן. סעיף 39א קובע שמי שהורשע בעבירה לפי סעיף 62(3) — "דינו, בנוסף לכל עונש אחר, פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משנתיים". הסעיף לא מבחין בין סוגי הרכב שבהם נעברה העבירה. הרשעה בשכרות על אופניים חשמליים פוסלת את רישיון הנהיגה של הרוכב לרכב, לשנתיים לפחות.
ואצל מי שעוד אין לו רישיון — למשל נער בן 17 — הפסילה היא "מקבל" רישיון. כלומר נער שהורשע בשכרות על אופניים חשמליים עלול להיפסל מלקבל רישיון נהיגה לשנתיים לפחות, בדיוק בגיל שבו הוא אמור להוציא אותו.
| השאלה | התשובה | המקור |
|---|---|---|
| אופניים וקורקינט חשמלי הם "רכב"? | כן — "לרבות אופניים", וכל רכב הנע בכוח מיכני | סעיף 1 לפקודה |
| זו נהיגה בשכרות? | כן | סעיף 62(3) |
| העונש המרבי | מאסר שנתיים או קנס | סעיף 62 |
| פסילת המינימום | שנתיים — מהחזיק רישיון או מקבל רישיון | סעיף 39א |
| אפשר פחות? | רק בנסיבות מיוחדות שבית המשפט מפרש בפסק הדין | סעיף 39א |
האם שוטר יכול לעצור רוכב אופניים לבדיקת ינשוף?
כן. סעיף 64ב(א1) מתיר לשוטר לדרוש דגימת נשיפה מנוהג רכב "אף בהעדר חשד כי נעברה עבירה". מאחר שרוכב אופניים הוא נוהג רכב, גם הוא עשוי להידרש לבדיקה אקראית. והסירוב מסוכן באותה מידה: לפי סעיף 64ד(א), מי שסירב לתת דגימה — "יראו אותו כמי שעבר עבירה לפי סעיף 62(3)", כולל פסילת המינימום.
לרוכבים צעירים יש עוד נקודה: לפי סעיף 64ב(ה), הוראות הבדיקה חלות גם על קטין, בלי צורך בהסכמת אפוטרופוס. שוטר רשאי לבדוק נער בן 16 על קורקינט גם בלי שההורים נמצאים במקום.
מה הרף לרוכב אופניים?
הרף הכללי זהה לכל נוהג רכב: מעל 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף, או מעל 50 מיליגרם ב-100 מיליליטר דם (תקנה 169א לתקנות התעבורה). סעיף 64ב(א)(3א) קובע רף נמוך יותר — 50 מיקרוגרם — לנהג חדש ולנהג שטרם מלאו לו 24 שנים; בתיק של רוכב צעיר אנחנו בודקים אם ואיך הרף הזה חל עליו לפי ההגדרות, ולא מניחים את זה מראש.
גם כאן חל הפער שבנוהל המשטרה: לפי סעיף 6(י) לנוהל אגף התנועה 02.231.14, מעמידים לדין בבדיקת ינשוף רק מ-290 מיקרוגרם לכלל האוכלוסייה.
איפה נמצאת ההגנה בתיקי אופניים וקורקינט?
בתיקים האלה ההגנה נשענת על אותם יסודות כמו בכל תיק שכרות — ועוד יסוד אחד שייחודי להם. היסודות המשותפים: בדיקת הראיה מול תקנה 169ז (בדיקת אפס, כיול כפול ובדיקה כפולה של הנבדק עם מקדם שונות של עד 10%), מול 15 דקות ההמתנה וקשר העין שבסעיף 5א לנוהל, ומול תעודת המפעיל והטפסים. פירוט מלא: האם בדיקת ינשוף קבילה בבית משפט.
היסוד הייחודי הוא הנסיבות המיוחדות של סעיף 39א. בית המשפט רשאי לפסול לתקופה קצרה משנתיים "בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין", ובתיק שבו העבירה נעברה על אופניים — ולא ברכב — הנסיבות האלה הן בדיוק הזירה שבה נבנה הטיעון: סוג כלי הרכב, המקום, השעה, התלות ברישיון לפרנסה או ללימודים. כמו בכל נסיבה מיוחדת, מה שלא גובה במסמך נשאר אמירה.
ועוד אפשרות שנבחנת בכל תיק: שינוי סעיף העבירה מסעיף 62(3) לתקנה 26(2) לתקנות התעבורה — נהיגה "תחת השפעה", בלי סף מספרי — שמוריד את פסילת המינימום של סעיף 39א. שינוי סעיף העבירה.
מה עושים אם נתפסתם על אופניים או קורקינט?
- לא מסרבים לבדיקת הינשוף. סירוב נחשב נהיגה בשכרות. אם כבר סירבתם — לפי סעיף 6ז(2) לנוהל יש 5 דקות מלאות לחזור בכם.
- שומרים את העתק הדין וחשבון — לפי סעיף 64ג, העתק נמסר לנבדק מיד — ורושמים את התוצאה המדויקת ואת השעות.
- לא מניחים שזה "רק אופניים". התיק מתנהל בבית המשפט לתעבורה, עם אותם סעיפים ואותה פסילת מינימום.
- אוספים מסמכים לנסיבות: לימודים, עבודה, תלות ברישיון.
- הורים של נער שנתפס — פנו לייעוץ לפני הדיון הראשון. הפסילה "מקבל" רישיון נמשכת אל תוך השנים שבהן הוא אמור להוציא אותו.
מי אנחנו
משרד עורכי דין אלעד פאר (Elad Peer Law Firm) — מגדלי אלון 2, קומה 31, תל אביב. דיני תעבורה, תאונות דרכים ונזקי גוף ותאונות עבודה. מעל 500 ביקורות בגוגל בדירוג 5.0, יותר מ-5,000 לקוחות ו-10+ שנות ניסיון בבתי המשפט לתעבורה. עו״ד אלעד פאר והצוות שלו מלווים נהגים מהעצירה בכביש ועד גזר הדין — אין תרחיש שלא ראינו.
שאלות ותשובות
כן. סעיף 1 לפקודת התעבורה מגדיר "רכב" כרכב הנע בכוח מיכני, "לרבות אופניים ותלת-אופן". לכן סעיף 62(3) — נהיגה בשכרות — חל גם על רכיבה על אופניים חשמליים.
כן. קורקינט חשמלי הוא רכב הנע בכוח מיכני, ולכן רכיבה עליו בשכרות היא עבירה לפי סעיף 62(3), עם אותו עונש מרבי ואותה פסילת מינימום.
כן. סעיף 39א קובע פסילה "מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה" לשנתיים לפחות למי שהורשע לפי סעיף 62(3), בלי להבחין בסוג הרכב שבו נעברה העבירה.
הפסילה לפי סעיף 39א היא גם "מקבל" רישיון. נער שהורשע בשכרות על אופניים חשמליים עלול להיפסל מלהוציא רישיון לשנתיים לפחות. לפי סעיף 64ב(ה), הבדיקה עצמה נעשית גם בלי הסכמת ההורים.
סעיף 39א מאפשר לבית המשפט לפסול לתקופה קצרה יותר בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין. בתיקי אופניים זו הזירה המרכזית של הטיעון, והיא נבנית על מסמכים.
כן. סעיף 64ב(א1) מתיר דרישת דגימת נשיפה מנוהג רכב גם בלי חשד, ורוכב אופניים הוא נוהג רכב. העיכוב של מי שאינו חשוד מוגבל לחצי שעה.
נבדוק את תקינות הבדיקה ואת הנסיבות שלכם, ונבנה את הטיעון שמגן על הרישיון — עוד לפני הדיון הראשון.
מאמרים נוספים בנושא
- נהיגה בשכרות — המדריך המלא 2026-2027: מהעצירה בכביש ועד גזר הדין
- נהיגה בשכרות — מה העונש ומה באמת קורה בבית המשפט
- נהיגה בשכרות נהג חדש — הרף, העונש ומה קורה לרישיון (2026-2027)
- נעצרתם לבדיקת שכרות: מה מותר לסרב ומה אסור — נשיפון, מאפיינים, ינשוף ודם (2026-2027)
- בדיקת-ינשוף-קבילה-בבית-משפט
מקורות
- פקודת התעבורה [נוסח חדש] — נבו
- תקנות התעבורה, תשכ״א-1961 — נבו
- נוהל אגף התנועה 02.231.14 "הטיפול בעבירות שכרות" — משטרת ישראל
האמור במאמר זה הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו. כל מקרה נבחן לגופו לפי נסיבותיו.
