מה בדיוק מייחסים לכם

כתבי אישום בתאונות דרכים נשענים בדרך כלל על עבירת נהיגה רשלנית לפי תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה, ובמקרים חמורים על חבלה ברשלנות (סעיף 341 לחוק העונשין) או גרימת מוות ברשלנות (סעיף 304). לצידם מופיעות לרוב עבירות נלוות — אי מתן זכות קדימה, סטייה מנתיב, מהירות או אי ציות לתמרור. לכל סעיף יש יסודות שהתביעה חייבת להוכיח, וכל יסוד כזה הוא נקודת תקיפה.

דוח הבוחן — הראיה שמכריעה את התיק

ברוב תיקי התאונה חוות דעת בוחן התנועה היא עמוד השדרה של התביעה: מיקום הפגיעה, סימני בלימה, מהירויות משוערות ושחזור מהלך האירוע. חוות דעת כזו אינה חסינה — היא נשענת על הנחות, על מדידות שנעשו בשטח ועל מודל חישובי. בדיקה מקצועית שלה, ולעיתים חוות דעת נגדית מטעמנו, היא לא פעם ההבדל בין הרשעה לבין תיק שנסגר או מומר לעבירה קלה יותר.

עשר הנקודות שאנחנו בודקים בכל תיק

1. האם דוח הבוחן נערך בזמן אמת, ובאילו תנאי שטח, מזג אוויר ותאורה
2. האם קיים קשר סיבתי בין הרשלנות הנטענת לבין התוצאה שנגרמה
3. מה הייתה תרומתו של הנהג השני, של רוכב האופניים או של הולך הרגל
4. האם מצב הכביש, התמרור, הסימון או עבודות בדרך תרמו להתרחשות
5. תקינות הרכב, הבלמים והצמיגים — של שני כלי הרכב, לא רק שלכם
6. אמינות עדי הראייה והפערים בין הגרסאות שנמסרו במשטרה
7. צילומי מצלמות אבטחה, מצלמות רכב ומצלמות תנועה — ומה הם באמת מראים
8. אופן גביית ההודעה מכם ושמירה על זכויותיכם בחקירה
9. התאמה בין החבלות שתועדו במסמכים הרפואיים לבין מנגנון התאונה הנטען
10. עבר תעבורתי, נסיבות אישיות וכל מה שמשפיע על מתחם הענישה

איך מתנהל ההליך

ההליך נפתח בהגשת כתב האישום לבית המשפט לתעבורה או לבית משפט השלום, ולאחריו נקבעת הקראה. בשלב הזה אנחנו מגישים בקשה לקבלת מלוא חומר החקירה ועוברים עליו לעומק. משם הדרך מתפצלת: טענות מקדמיות ובקשה לביטול האישום, משא ומתן להסדר טיעון מקל, או ניהול הוכחות מלא עם חקירת הבוחן והעדים. בכל אחד מהמסלולים ההכנה מתחילה מאותו מקום — קריאה מדוקדקת של התיק.

האמור בעמוד זה הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לגופו, ואין באמור הבטחה לתוצאה כלשהי.